גמזועלון
בס"ד, ערש"ק פר' פקודי, מעט
אחרי ר"ח אדר ב', תשס"ג, עלון יח'
|
|
הארות במצוות הפורים
"על
כן קראו לימים האלה פורים…"
(אסתר ט, כו)
אומרים
בשם האר"י הקדוש: "הכנות למצוה, גדולות מן המצוה" ואכן, קשה להגיע
לשמחת פורים ללא הכנה מתאימה. השמחה בנויה על המצוות היקרות המעטרות את יום הפורים
והימים שלפניו. בתחילה ביעור הרע בזכירת מעשה עמלק המתנגד למלכות שמים. לאחריו
"לך כנוס את כל היהודים", לתפילה "בתענית אסתר" ועליהם מצוות
הנתינה – מחצית השקל, משלוח מנות ומתנות
לאביונים – המבטלות מחיצות המפריעות
לשלמות ולשמחה.
בעל
"מנות הלוי" מסביר שמשלוח מנות מתקן את הפגם שגרם לקטרוגו של המן
"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד" מפוזר –
פיזור פיזי, גיאוגרפי. מפורד –
פילוג נפשי, מריבות.
תענית
אסתר חלה השנה ביום שני י"ג אדר ב'. עלות השחר - 4:20 וי"א 4:35.
נאמר במגילה: "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות
לאביונים" ומכאן תקנו חכמים בין מצות הפורים, שכל איש ואישה מצווים לשלוח שתי
מנות לאיש אחד ולתת שתי מתנות לשני אביונים (מתנה לכל אביון).
משלוח מנות - הצעה מיוחדת לקיום משלוח מנות שהונהגה
במושב בשנים האחרונות, יש בה כדי להקל על "חילופי" מנות בכמות מופרזת
(עד כדי פגיעה בשמחת הפורים), ומאידך נשמר קירוב הלבבות בתשומת הלב האישית. כמו
כן, מקוימת בדרך זו הדרכת הרמב"ם האומר ש"מוטב להרבות במתנות לאביונים
מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב
עניים"...
יחד
עם זאת חשוב להבהיר, שעל כל אחד מבני הבית, כולל ילדים שהגיעו לגיל חינוך, לשלוח
לפחות משלוח אחד לרע אחד ולכן מומלץ לקיים במעגל מצומצם את המשלוח האישי בדרך
הרגילה ולהשתמש בדרך המיוחדת למשלוחים נוספים.
כמו
כן, למרות שייתרת הכסף תועבר לנזקקים, הרי מצות מתנות לאביונים היא הנתינה של כל
אחד מבני הבית כנ"ל ביום הפורים עצמו, שתי מתנות לשתי אביונים (שווי כל מתנה
בערך ככר לחם).
כבשנים
עברו, ניתן למסור לי לקראת פורים את המתנות הנ"ל ובס"ד, אעביר אותם
בשליחות לשני אביונים ביום הפורים.
חובת נתינה נוספת, הנהוגה בתפילת מנחה בתענית אסתר,
היא "זכר למחצית השקל" שאותה ניתן לתת לכל מטרת קודש (ביהכנ"ס,
לומדי תורה וכד').
האשכנזים
נוהגים לתת חצי שקל או שלוש מחציות והספרדים נותנים שנים עשר שקלים כשווי השקל
המקורי או שלושים ושישה שקלים סה"כ. מעיקר הדין, נותנים הגברים מעל גיל עשרים
אבל יש הנותנים גם עבור ילדים קטנים.
משלוח מנות לאבלים: אבלים (י"ב חדש על אב ואם
ושלושים על שאר קרובים), חייבים במשלוח מנות ובמצות הפורים. אין שולחים לאבל משלוח
מנות, אדם אשר יש לו קשר אישי ומיוחד עם אחד מבני המשפחה האחרים רשאי לשלוח לו
משלוח מנות.
משתה ושמחה –
ביום הפורים עורכים סעודה ומרבים בשתייה עד דלא ידע.
"ליהודים
היתה אורה ושמחה-כן תהיה לנו" אליאב מאיר, רב המושב
סניף "עזרא" לאן ???
תושבי המושב הוזמנו להשתתף בדיון בנושא המשך הקשר של
סניף גמזו עם תנועת עזרא שהתקיים ביום שלישי ט' אדר א' (הודעות חולקו מראש בתיבות
הדואר). לדיון הגיעו המזכיר הארצי
של התנועה (גורי) וכן מרכז מחוז דרום. מגימזו הגיעו מרבית המדריכות, זהבה המרכזת,
שמוליק רכז הנוער, הרב, וקומץ אמהות (ארבע ליתר דיוק)!!!.
בתור חניכת בני עקיבא לשעבר והיום אם לחניכי סניף
גמזו ומדריך לשעבר, חשתי לאחרונה שרוח השייכות לתנועה הארצית לא קיימת
בגימזו. חשבתי לתומי שזה נובע
מההבדל בין בני עקיבא לעזרא. המפגש בערב ט' אדר עזר לי להבין אחרת. הבנתי שהיום יש
ניתוק מוחלט בין תנועת העזרא לסניף גימזו. גימזו בניפקדות מוחלטת מכל הפעילויות
הארציות ומסמינריוני ההדרכה. שמעתי
טענות מפי המדריכות: "החניכים לא נהנו מטיול סוכות של העזרא..." (כזכור
היה מסלול חלופי עקב שרב כבד), "החניכים מתפרעים בנוכחות ילדי סניפים אחרים...",
"לא היה לסמינריון הדרכה...אחותי הגדולה לא נהנתה...", "ההורים לא
משלמים מיסים...". טענות אלו ואחרות חושפות את העובדה שנוער גימזו לא חווה מה
זה להיות "שייך" לתנועה ארצית ולא הפנים את משמעות ההדרכה. השייכות לתנועה משמעותה, מעבר
לאידיאולוגיה, השתתפות במפעלים חינוכיים כלל ארציים, שבתות אירוח, טיולים משותפים
והחשוב מכל – הכשרת מדריכים לרוח התנועה. לתנועת עזרא (כמו לתנועות נוער אחרות) יש
שירותים פדגוגיים, שירותי ייעוץ מקצועי להתמודדות עם בעיות נקודתיות, ספרות ומערכי
פעולה שעומדים לרשות המדריכים. כמו
כן התנועה עורכת סמינריון הדרכה למדריכים, שומרת על קשר עם המרכזים ומעניקה להם
מערכי פעולות ערכיות לטובת המדריכים.
מדריכי סניף גימזו החליטו לא להשתתף בסמינריון
ההדרכה (למרות ששמוליק דאג לסבסוד משמעותי של הוצאות ההשתתפות). נכון, יש לנו
מדריכים נפלאים שארגנו קורס הכנה איכותי להדרכה "תוצרת בית" אבל בשטח,
כל מדריך "הישר בעיניו יעשה". חלק מעבירים פעולות לתפארת וחלק עושים
בייביסיטר לילדים מתפרעים. אולי
אפשר להיעזר בשירותים המקצועיים כדי להתמודד עם ילדים בעייתים? אולי ייטב לו
המדריכים היו מקבלים בצורה רצופה נושאים וכלים לפעולות? על מנת שזה יקרה, ההורים צריכים לשלם מיסים (בשווי של שני
משולשי פיצה) – כ 20 ₪ לחודש! (המזכיר הבטיח פטור למי שיפנה) ולגלות יותר מעורבות
בנעשה בתנועה. המדריכים צריכים להשתתף בסמינריוני ההדרכה, קורסי הכנה וכן לשתף
פעולה עם המרכזת אשר נמצאת פעם בשבוע בהנהלה הארצית.
המזכיר הבטיח לדאוג למדריכי עזר, לתגבר את בני
הישיבות שנמצאים אחת לשבועיים בלבד.
הוא גם מוכן לשלוח אנשי מקצוע להעניק סיוע לבעיות נקודתיות (ויש הרבה...).
השייכות לארגון ארצי ערכי אינה באה במקום יוזמות
פרטיות, ארגון טיולים עצמיים ומפעלים "גמזואיים". אנחנו יכולים להמשיך להיות ייחודיים גם
במסגרת התנועה הארצית.
מי יחליט את עתיד תנועת הנוער במושב? האם בני הנוער עצמם? האם
ארבעת האמהות שהגיעו לפגישה? ההחלטה אם לשמור על קשר עם תנועת האם היא חשובה מידי
בשביל שתשכח...
שירה אלבק
מכתב מראש הועד
לאנשי
גמזו שלום וברכה.
בשם
כל נבחרי הועד אני נושא תפילה ליושב במרומים שינחה אותנו לעשות אך טוב, יצליח
מעשינו ויתננו לחן ולחסד טוב בעיני אלוהים ואדם. אנו רק בתחילת הדרך, ולהלן כמה
עדכונים:
1.
לאור המצב
הביטחוני מבית ומחוץ פנה הועד לדני גורמן וביקש ממנו לרכז את כל עניני הביטחון
במושב.
2.
כוכבית הלל
התחילה לעבוד במושב, במשרה חלקית, כמזכירת חוץ, על מנת לנסות ולהגדיל את התקבולים
למושב ממקורות חיצוניים (ממשלתיים וכד') וכך להקטין את נטל המסים למושב.
3.
הוקמה ועדת
פיתוח בהשתתפות משה זכריה על מנת לבדוק פרויקטים שונים במושב שיזכו לתמיכה כספית
של המועצה.
4.
מקומה הקבוע
של ישיבת מעלה חבר נקבע באסיפה הכללית – מערבה לכניסה הראשית למושב. למקום זמני,
לכשלוש שנים, יובאו מבנים ארעיים מזרחית למגרש הספורט.
5.
הוקמה ועדה
בראשותה של חנה אבנרי לבדיקה מעמיקה של המסים, כולל מוסר התשלומים ובדיקת החייבים.
6.
מצוקת המעונות
הובאה לידיעת הועד ונבדקות אפשרויות לפתרון. גן ילדים נוסף יוקם ע"י המועצה
ויתכן ויוכל להקל גם על המעונות.
7. תודה אישית לרחל שרמר ולשרה גולד על מאמציהם לקידום המועדון מול המועצה וחברת משקל. אנו מקווים שתוך ארבעה חודשים המועדון יהיה משופץ ויחזור לשימוש סדיר לכל תושבי גמזו.
שלמה כהן
AA
A
האם אתם יודעים היכן גרה משפחת וזמיג במושב?
ואם היא הייתה גרה במושב האם הייתם מצליחים למצוא את ביתה?
בשעה טובה החליט ועד המושב לשלט את רחובות המושב והמוסדות
הציבוריים בו. ההתקשרות בנוגע לשילוט הציבורי מאפשרת קנייה מרוכזת של שילוט גם
לבתים הפרטיים במושב.
כיום מי שאינו חי במושב מספר שנים מתקשה למצוא את ידיו ורגליו
בסבך המשפחות הותיקות במושב, שלא לדבר על המשפחות החדשות שעדיין לא כולם מכירים
וגרות אי שם בהרחבה הרחוקה...
על כן במהלך השבוע הקרוב תקבל כל משפחה בדואר את פירוט ההצעה
לשלט עם שם המשפחה ואת עלות השלט.
נשמח אם משפחות רבות יצטרפו למבצע על מנת שהמושב יהיה משולט
באופן אחיד ומסודר, דבר שיקל הן על הגרים בו והן על המבקרים.
לשאלות והבהרות נוספות ניתן לפנות אל בני לביא. חג שמח, ועד המושב
במדינת היהודים